#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. א מנין שמסדרים לערכין וכיצד מסדרים (לאדם רגיל ולאומן)?	"&quot;אם מך הוא מערכך&quot; החיהו מערכך. <p dir=""rtl"">נותנים לו מזון ל' יום וכסות י&quot;ב חודש מטה מוצעת וסנדליו ותפליו. לו אבל לא לאשתו ולבניו דכתיב &quot;הוא&quot; ולא אשתו ובניו. </p><p dir=""rtl"">אם היה אומן נותן לו שני כלי אומנות מכל מין ומין, רבי אליעזר אומר אם היה איכר נותן לו צמדו חמר נותן לו חמורו וחכמים סוברים שאין זה כלי אומנות אלא נכסים. היה לו מין אחד מרובה ומין אחד מועט נותנין לו שני מינין מן המרובה וכל שיש לו מן המועט כמו שהסתדר עד עכשיו ולא אומרים עד עכשיו הסתדר שהשאיל לאחרים ולכן השאילו לו.</p>"	ערכין כד.		ששי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. ב המקדיש נכסיו או מוכרם האם זה כולל גם את התפילין?	במשנה איתא שהמקדיש נכסיו מעלין לו את תפיליו, חידש רב יימר שאף במוכר מכר תפיליו ולא אמרינן דוקא מקדיש שסבר שעשה מצוה מקדיש תפילין אבל מוכר לא מכר מצוה דגופיה.	ערכין כד.		ששי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. ב כיצד דורשים הפסוק &quot;ונתן את הערכך <u>ביום ההוא</u> <u>קודש לה.</u>&quot;?	ששמים לפי הערך של אותו יום ולא מעלין מרגלית לכרך וכד'. קודש לה' שסתם הקדישות לבדק הבית.	ערכין כד.		ששי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. ג כיצד מקדישין ופודים שדה אחוזה שנתים לפני היובל, בשנת היובל?	"שתי שנים קודם היובל: אין מקדישין לגאל בגירוע, לכן יחוס אדם על ממונו ולא יקדיש אז.<p dir=""rtl"">בשנת היובל עצמה: לרב קדוש ואינו נגאל בגירוע ולשמואל אין מקדישים כלל טעמו של רב &quot;ואם משנת היובל&quot; ושנת היובל בכלל, זה רק אליבא דרבי {שדורש ראשון וראשון בכלל} אבל לרבנן ודאי שאינו קדוש כשמואל, ושמואל אומר שגם לרבי אינו קדוש דהוי ליה למכתב בשנת היובל. </p><p dir=""rtl"">(בריש הסוגיא הביאו דלר' יהודה שביובל כהנים נכנסים ונותנים דמים ודאי שקדוש ונחלקו רק אליבא דר&quot;ש שסובר שאין נותנים דמים דלשמואל אמרינן ק&quot;ו אם יוצאה אינה נכנסת ולרב לבעלים לא יצאה. ונראה דמסקנת הסוגיא חולקת שזה מדרשה כנ&quot;ל, וע' תוס').</p>"	ערכין כד.		שביעי
